סימנים לשנה חדשה

את השיעור הראשון בחיי שאוכל הוא לא רק מזון לגוף, ינקתי מדבש ראשי השנים. זו העת שבה מתקינים על שולחן החג את מאכלי הסדר, קוראים להם סימנים כי הם מסתירים בטעמם או בשמם רמז לאיחול ותפילה לשנה החדשה.

אני מגיעה לבית הוריי להכין את הסימנים כשהתנועה הספירלית שמתחוללת בתוכי ירודה, מבקשת להאמין שאלו כאבי גדילה, אבי רואה את פניי ומברך אותי: תכלה שנה וקללותיה ואני עונה אמן בעודי מתפללת ומכוונת שתחל שנה וברכותיה.

אמי מחבקת ומסבירה לי בסבלנות את סדר הפעולות שלמדה מסבתא מימי זכרונה לברכה. היא מדגמנת לי ידיים טובות שהחזיקו והרפו בכאבים ובשמחות החיים, חולקת טריקים של ניסיון, מעלה חיוך שובב כשהיא מזכירה לי שאסור לטעום לפני החג, מנהג זה מנהג ונוהגים בו רק בזמן המתאים: "לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם" (קהלת ג, א).

מנהג יהודי תוניס לאכול טעימה מכל סימן ולברך בסבב, כל סועד מברך בתורו ולפני שכולם אוכלים עונים יחד בכוונה את המילה האחרונה של הברכה, מהדהדים יחד את תחינת הלב היישר לשערי שמים הפתוחים לרווחה. אנחנו מתחילות בקליית השומשום במחבת, מוסיפות דבש ומרדדות בין ניירות, מבקשות זכויות רבות כשומשומין.

בזמן שהשומשום מתקשה בהקפאה, אנחנו תובלות דלעת (אלקרע) בבלילה, מטגנות ומתביעות בדבש את הדלעת והפחד, שיקרע רוע גזר דיננו.

חוזרות על הפעולות עם התרד (אלסלק) שיסתלקו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו.

מפילות את המזיקים יחד עם הפול לסיר המים המבעבע. אבי שם ברקע לסירוגין פיוטים אנדלוסים וניגונים ממזרח אירופה של סליחות, מוציא את דף הדבש מהבויידם, יש בו את הברכות וערבוביה של יידיש, צרפתית וערבית, כתמים וזכרונות של ל"ב השנים שחלפו.

כמו שתי מכשפות בנות מכשפות אנחנו כותשות שום טרי (אלתום) שאמי קנתה כמדי שנה באביב ויבשה לסתיו ומבקשות שיתמו כל אותם אויבים ושונאים ומבקשי רעות.

אני מוזגת דבש לכלי ונותנת לו להתמלא כמו שאני רוצה שהשנה הזו תתמלא במתיקות מתחילתה ועד סופה.

מכינות בהסתייגות את המח (אלראס) לטיגון שניהיה לראש ולא לזנב, חותכות את הבוטרג (ביצי דגים, אלחות) ומייחלות לפריון. בין הבישולים לצילומים אני יוצאת לחפש תאנים מתוקות בעץ שמתחת לבית של סבתא ג'קלין ומוצאת את כולן רקובות על הרצפה, על אף הייאוש המתגנב אני קוטפת עלים גדולים ויפים ומברכת בלב שתהא שנה זו הבאה עלינו טובה ומתוקה כדבלה. אנחנו מסדרות הסימנים שכולם תפילות לעוד ועוד מתיקות וטוב, סימנים שמבקשים להפחית מהסבל, לנצח במתיקות הפשוטה של המזון והתפילה את מחנק הכאבים שהצטברו בשנה שאוטוטו חולפת.