הקרעפלאך של הדיי

הדיי עפאים, מורי ורבי וחברי היקר לימד אותי שיעורים רבים עוד לפני שבכלל הכרנו באמת. ומשהכרנו הוא מלמדני את מה שקראתי בספרו: ״אחר הוראות בישול קל, הרי, לעקוב ורק את הסיבה לבשל יש לברר ולגלות בכל פעם מחדש״ (מתוך ספר על אוכל/ הדיי עפאים).

לכבוד יומהולדתו של איש יקר זה שיבדל לחיים ארוכים טובים ונעימים מלאי בריאות, נחת ושפע, אחלוק איתכם מתכון אחד שאהוב עליו מאוד וסיבה אחת טובה להיכנס למטבח ולבשל אותו.

"תראה, אינגל'ה שלי", היא קרצה עוד כדור מדויק ממילוי הכבד הקצוץ והבצל והידקה אותו בין הבוהן לשתי האצבעות. "גם הקרעפל'ה יכול לשמור רק ככה של כבד", והראתה לי את תוכו של כיס הבצק, "אם תשים יותר מדי הוא לא יוכל לשמור עוד בבטן ויתפוצץ בסיר. אם לא תשים מספיק הקרעפל'ה יהיה תפל ולא טעים. ממש כמו אנשים, אינגל'ה שלי, לא צריך כל הזמן להיות שוויצר – צריך גם להשאיר קצת בפנים שיהיה מעניין". (לקריאת הטקסט היפהפה והמלא: לינק)

זה עניין לדעת מה ואיך לשמור בבטן. מרכז עצבי ואנרגטי שכזה שהיכולת להבין מה מזין ומה מרעיל אותו הוא חתיכת תרגול. יש דברים שצריכים לצאת ויש כאלה שכדאי להשאיר בפנים.

מקום מאוד דקיק ועדין הבטן הזאת. אם נגיד שומרים הרבה מידי בבטן, אז מתחיל לכאוב הגוף והלב, ואם נוזלים מידי מרגישים חשופים וריקים. הבטן מבקשת הקשבה ואיזונים עדינים עדינים, מה נשאר, מה יוצא.

הדיי לימד אותי מושג שלקוח מעולם החסידות ״עבודה בגשמיות״, שהדרך הפשוטה להבין את הרעיון הפשוט הזה היא הענקת משמעות דרך עבודה ארצית ויומיומית: ״המבוגרים, המנסים להעניק לנו את הטוב ביותר, אינם מסתפקים בפליאתנו מן הסתמי, מן הפשוט. הם ״מעשירים״ את העולם ב״תחכום״, ב״מורכבות״, ובכך שוחקים, למעשה, את סף הגירוי שלנו. שוב אין ביכולתו של הסובב אותנו לרגש אותנו בפשטותו ואנו כמהים אל ״המסובך״, אל ה״מיוחד״״ (מתוך רצינו לקרוא לזה אושר/ הדיי עפאים).

הפשטות והעבודה הרוחנית דרך מה שבנמצא, דרך עשייה, הם מפתחות נהדרים שנוספו לצרור של חיי והם פותחים לי הרבה דלתות, בעיקר בלב. לא פעם אני מחפשת להעניק משמעות לדברים הכי פשוטים שיש, כמו להכין קרעפלאך. אולי יותר קל להבין את מה שאני מנסה להסביר פה כשמדברים על טקס, או על תרגול יוגה, מעשה ארצי שמפגיש את התודעה עם משהו מופשט, משהו שמעבר. ככה הרגשתי לגבי תהליך הכנת הקרעפלאך, שזה מעין טקס לשמורבבטן, לעבוד על האיזונים האלו. כמו שיש בישול עונתי, או תבשילים של חג, הקרעפלאך תמיד יהיו בשבילי עניין של עיסוק בבאלאנס.

‍