מי אני

קוראים לי רחלי והדבר שאני הכי אוהבת בעולם זה אוכל.

לאכול אותו, לבשל ולאפות אותו, לקנות אותו, לדבר עליו, ללמוד וללמד אותו, לכתוב עליו, לצלם אותו ובעיקר לחוות אותו. נולדתי בירושלים בחורף 87 לאמא צרפתיה ואבא תוניסאי. שלושת המטבחים האלו הם מקורות ההשראה הראשוניים שלי. המילה הראשונה שלי הייתה 'ציצי', אני מאמינה שזה קשור לעובדה שמאז ומתמיד כל מה שחשבתי עליו זה- אוכל 🙂

כשהייתי בת עשר, אימא שלי אמרה לי שאני מספיק גדולה כדי לחזור מבית הספר לבד. אימי הייתה בעיצומה של קריירה ולכן מצאה את הפתרון ה"קסום" מיקרוגל. בכל בוקר היא הייתה מרכיבה לחמישה ילדים צלחות מלאות כל טוב וביד אחת עוטפת בניילון נצמד לחימום עצמאי בשעות צהריים, כשבידה השנייה הייתה מורחת לחם אחיד בנוטלה לארוחת עשר. הרעיון הזה שאני יודעת מה אני הולכת לאכול בכל ארוחת צהריים, כבר מהבוקר, הטריף אותי. לא יכולתי לשאת את המחשבה ששום דבר לא הולך להפתיע אותי.

אחרי ימים ספורים תפסתי את אבא שלי לשיחה ואמרתי לו, במלוא הרצינות שילדה יכולה לגייס: "אבא, אני רוצה שתלמד אותי להכין פתים" (שזה בצרפעברית- פסטה). עמדתי על שרפרף לידו ולמדתי באדיקות ובדממה את שיעור הבישול הראשון שלי. לאט לאט למדתי להכין רטבים. בהתחלה רסק שמהלתי במים ומלח, ואחר כך רוטב שהורכב משמן זית ובזיליקום מהגינה ומאותו רגע השמים היו הגבול.

מאז הפתים למדתי ולימדתי את עצמי איך להכין עוד אינספור מנות מכל מי שרק היה מוכן ללמד אותי. את ההשכלה המקצועית שלי רכשתי במכללת הדסה, במטבחים של המסעדות בהם עבדתי ומכל מי ומה שפגשתי בדרך. אין ספק שאת הידע הכי משמעותי אני רוכשת בניסוי ותהייה במטבח בבית ובאירועים שאני מבשלת.

ההשראה שלי לבישול נובעת מהבית ומהדרך. נולדתי וגדלתי בירושלים, חייתי בירוחם ובבאר שבע וכיום, אחרי שבע שנים בתל אביב, הקורונה הביאה אותי לקיבוץ יפתח שבהרי נפתלי. במהלך העשור האחרון נדדתי בהודו, נפאל, תאילנד, גאורגיה, צרפת, אנגליה, ארצות הברית, פולין, רומניה, אוסטריה, גרמניה, ספרד, יוון, מרוקו, אוקראינה, דנמרק, ירדן, תורכיה, מצרים, שוב הודו ושוב צרפת.

התשוקה שלי לאוכל הובילה אותי להרבה הרפתקאות. את הרפתקת בולו הקמתי כדי לשתף אתכם באהבה הזו. אני חוקרת פה סיפורי אוכל, מתעדת מסעות קולינריים ברחבי העולם ומביאה איטרפטציה חדשה על מסורות בישול שגדלתי עליהן או שפגשתי בדרכים. אני אוהבת ליצור אוכל טעים ומשמח מחומרי גלם מקומיים, אוכל שיש בו זיכרון, סנטימנטים, נוסטלגיה ואהבה.

‍

למה בולו?

קראו כאן

‍

איך עשיתי את בולו?

יצאתי לדרך עם אתר שבניתי בעזרתו של גיא חג'ג' ואת הטקסטים הראשונים שפורסמו ערכתי עם אביגיל קובארי. את האתר היפהפה שאתם רואים היום עיצב ובנה ניר אביגד.

יש לי אייפון 7 ומצלמת ריפלקס D450 של Canon ואני מצלמת בהם את כל התמונות שבאתר (למעט אלו שמצויין בהם אחרת).

אין לעשות שימוש בתוכן ובתמונות ללא אישור מפורש בכתב.

בתאבון,

רחלי