לימון כבוש בפרדס של אלישבע
ארזתי מצלמה, מלח גס וצנצנות ריקות ונסעתי לבית של אלישבע ברישפון. אלישבע היא אמנית שמתגוררת בפרדס לימונים והיא גם חברה שלי מגיל אפס. היא אוהבת דברים נוצצים, לצייר בטושים צבעוניים, לטייל בעולם ובמיוחד בהודו והיא חולקת איתי פטיש לספרי ילדים.
פתחנו את היום בארוחת בוקר באוויר הבוהק ובריח המשכר שמילא את הגינה הלימונית שלה. בנינו על הלימונים האלו. אבל רגע לפני הבישולים, בישלנו. וזה טיפ קטן שלמדתי- מתחילים יום בישולים בבישולים. לא צריך להסתבך, מספיקים ביצת עין, סלט ירקות, לחם, טחינה וקפה. בקטנה.
אחרי שסיימנו לפנות את כלי האוכל, ניגשנו למלאכה. קטפנו לימונים לתוך סלסילות שביום יום מאחסנות את העפרונות, המכחולים, הצבעים והטושים של אלישבע
התחלנו לסדר את השולחן למלאכת הכיבוש: צנצנות מעוקרות, מלח גס, קרשי חיתוך וקערות. התחלנו לפרוס את הלימונים, הפרדנו את הזרעים שניסו להסתתר והשמש הסגירה. כל פרוסת לימון נעטפה בשכבה דקיקה של מלח גס וסודרה בעדינות בצנצנות. דחסנו את הלימונים שהגירו את מיצם והוספנו עוד ושוב דחסנו. סגרנו את הצנצנות כשהן מלאות במיץ, מלח ולימון ונשאר לנו עוד המון לימון, אז החלטנו להוסיף. ככה זה עם לימון. הוא מוסיף. המון.
בלימונים הנותרים הכנו ארוחת צהריים: פסטה ברוטב מרווה ולימון שתוכלו לקרוא עליה כאן
כעבור שבועיים הקליפות הפכו רכות ואיבדו ממרירותן, וככל שאני מחכה יותר הן משתבחות. כמו יין. חלק מהלימונים אני משאירה שלמים ואת היתר אני טוחנת גס במג'ימיקס (3-4 פולסים קצרים עם להב המתכת) ואורזת בצנצנות קטנות ומחלקת למשפחה וחברים. זה אחד הממרחים הטעימים, השימושיים והזולים להכנה (במיוחד אם אתם מכירים מישהו/י עם עץ לימונים). קל להכין אותו והוא משדרג סנדוויצ'ים, טחינה, תבשילים ואת החיים באופן כללי.
לימון כבוש
מצרכים:
הכמויות משתנות בהתאם לגודל הצנצנת
- לימונים
- מלח גס
אופן ההכנה: