הקיץ הביא איתו רוח שינויים חמה וכבדה. הדת״לשית שבי רואה בזה את טבעה של הפורענות; תקופת בין המצרים, ימים של צער, ושבועות שאווירת החורבן והביבים הצפים עולה מהם. ההיפית שבי רואה בה מחזוריות, שהיא חלק בלתי נפרד מהחיים. ויחד שתיהן ממנטרות לי בראש: יהיה בסדר, הכל לטובה, הכל לטובה. וכשמתחולל לו שינוי לוהט ומכביד, כל הצמתים שבהם עמדתי אי פעם, כל פניה שבה הלכתי כנגד כל הסיכויים, כל המקומות שבהם נפלתי וכל המקומות מהם התרוממתי, כל ה״מה היה קורה אילו…״ מהדהד בי. הרבה רעש שכבר למדתי שהדרך היחידה למצוא בו איזו שלווה פנימית מצטייר ביכולת לראות את כל הטוב והשפע שישנו וישנו. תודה לאל. פמה צ׳ודרון המופלאה גורסת בספרה הנהדר ״כשהדברים מתפרקים״ כי הרגעים הקשים בחיינו הם, למעשה, הזדמנויות מיוחדות במינן לחוות את החיים בדרך חדשה, ולהתחיל במסע רוחני. אני מזמינה אתכם להתחיל במסע קולינרי בעקבות התפרקות של דבר אחד והזדמנות מיוחדת במינה להתחיל דבר אחר.

naktarina

מתקופת ימי בין מצרים למדתי שהתודעה שלנו מתגלגלת בזריזות למה ש״אין״, וזה מקום די שואב, האין הזה. בתקופת השינויים המשונה הזו יש ״אין״ אחד שנבע מכך שהגוף שלי הצהיר באופן מובהק שגלוטן וסוכר לא עושים לו טוב. תחשבו מה זה שבחורה גרגרנית ביותר שמשקיעה את מיטב האנרגיה והמשאבים שלה במציאת קרואסונים מופתיים ושאר תופינים מגלה שזה לא משנה כמה זה טעים לה, המכונה שלה לא מחבבת את הדלק הזה. חתיכת אין. במשך זמן לא מבוטל התעלמתי באלגנטיות מהקריאה המובהקת של המכונה היקרה שלי בתקווה שהקריזה הזו פשוט תחלוף לה, אבל זה לא עבד. הגוף לא הפסיק לאותת שדי לו ולא יכולתי יותר להתעלם. זה לא היה פשוט, ועדיין, לפעמים כשאין ברירה – אפשרי יותר לצלוח. החלטתי להשקיע את כל האהבה והסבלנות שלי לבישול ולאכילה מהנה במציאת מתכונים טעימים שגם יטיבו עם התזונה שהגוף שלי מבקש.

nak 2

אז אין גלוטן וסוכר. באסה! ביי ביי לכן פסטות, היו שלום גלידות.. אהלן וסהלן חלבונים וירקות. למזלי זו לא אלרגיה, ככה שזו לא הייתה פרידה סופית סופנית. אז יש ויש! ובחודשים האחרונים הגוף התחיל להרגיש יותר טוב. הבטן קלה יותר וגם להתחטב ככה זה תמיד כיף, ביי ביי קילוגרמים מיותרים! שלא ישתמע מדבריי שזה קל, אבל זה אפשרי ומתגמל וגם טעים למדי. אני לא אשקר שהייתי זוללת תבנית שלמה של עוגת השוקולד הזו לפני כל דבר אחר, אבל וואלה, מצאתי מתכונים ממש טעימים, הרבה בזכות גיסתי המקסימה שחיה על תזונת פליאו וגילתה לי את נפלאות סוכר הקוקוס וקמח השקדים והטף. בעצם, השינוי הזה הוא התמרה של המתוק מהסוכר הלבן, לסוכרים טבעיים יותר, במינונים פחותים יותר והגוף אומר תודה. הפאי שלפניכם מורכב מבסיס של בצק פריך נהדר שעשוי מחמאה, סוכר קוקוס, קמח טף וקמח שקדים, המלית שלו היא קרם מסקרפונה – שזה מדהים כמה שהגבינה הזו מתוקה רק מעצם היותה – ונקטרינות טריות חתוכות שתובלו בעלי זוטה. זה קינוח ממש פשוט להכנה, טעים לאללה וגם בעיניי זה פשוט נעים שיש פרוסת קינוח שלא בא למות אחריה מאשמה ומצרבת. ולמי שלא בא לו על הפליאו הזה, יכול פשוט להמיר את קמח הטף והשקדים בקמח לבן ואת סוכר הקוקוס בסוכר לבן, זה עובד. ואם חלף לו הקיץ ואין יותר נקטרינות, הפאי הזה יעבוד נפלא גם עם פירות אחרים תזכרו, הכי חשוב זה להתרכז במה שיש ותודה לאל יש ויש.

nak 3

את התמונות היפהפיות עם הסטייל המטריף צילם חברי היקר והמוכשר נמרוד לנדסמן, מוזמנים לעקוב אחריו כאן

פאי פליאו נקטרינה ומסקרפונה

מצרכים:

לבצק:

  • 1 כוס קמח טף
  • 1 כוס קמח שקדים
  • 1 כוס סוכר קוקוס
  • קורט מלח
  • 100 גרם חמאה
  • 2 חלמונים
  • נייר אפייה וקטניות לאפייה עיוורת

למלית:

  • 250 גרם מסקרפונה
  • 100 מ״ל שמנת מתוקה
  • 4 נקטרינות 
  • 20 עלי זוטה

הוראות הכנה:

  1. במעבד מזון מערבבים יחד את קמח הטף, השקדים, סוכר הקוקוס וקורט מלח לתערובת אחידה
  2. מוסיפים את החמאה כשהיא חתוכה לקוביות יחד עם החלמונים ומעבדים בפולסים קצרים עד שכל חומרי הבצק מתאחדים, זה יוצא כמו מעין בצק פירורי כזה וקצת רטוב. בשלב הזה יש להוציא את הבצק למשטח נקי ומקומח ולאחד אותו בידיים לכדור, לכסות בניילון נצמד ולהעביר למקרר לשעה
  3. מוציאים את הבצק מהמקרר, מרדדים ומכניסים לתבנית אפייה משומנת ומקומחת. מצמידים את הבצק בעזרת הידיים ומחזירים למקרר לשעתיים או למקפיא לשעה, בזמן הזה חממו את התנור ל-180 מעלות
  4. חוררו את הבצק בעזרת מזלג והניחו עליו נייר אפייה ועל הנייר פזרו קטניות  (אני משתמשת בחומוס או בשעועית) שיגיע ממש עד לקצה העליון של התבנית בקו אחיד, זה יעזור לדפנות של הבצק להישאר שם ולא לצנוח למטה. 
  5. הכניסו לתנור לחצי שעה, היו קשובים ומריחים והתבוננו בבצק מפעם לפעם, כשהדפנות של הבצק מתחילות לקבל צבע זה הזמן להוציא את נייר האפייה והקטניות ולתת לכל התחתית לקבל את השיזוף שלה ולההיפך לבעצם עוגייה ענקית, זה יקח עוד משהו כמו רבע שעה
  6. כשכל הבצק אפוי בצורה אחידה, הוציאו מהתנור ותנו לו להתקרר
  7. בזמן שהבצק מתקרר הקציפו במיקסר את השמנת המתוקה במשך כשתי דקות או עד שהיא מתחילה להכפיל את הנפח שלה, בזמן הזה הוסיפו את המסקרפונה והמשיכו להקציף עד שאלו מתאחדות (כשתי דקות נוספות). זו הקצפה קצרה, רק כדי להכניס קצת אוויר פנימה. היזהרו מהקצפת יתר, זה מפרק את השמנת והגבינה ויוצר מרקם גרגרי
  8. את הנקטרינות אני אוהבת לחצות לשתיים ולחתוך בצורה אלכסונית מהחוץ אל הפנים וליצור בעין זווית משולשת כזו. 
  9. רק כשהבצק קר, סדרו עליו את המלית ומעליה פזרו את הנקטרינות ועלי הזוטה ובתאבון ולבריאות