בקצה צרפת, אי שם בדרום, בין העיר טולוז לעיר אלבי ישנו כפר קטן קטן ומרוחק מרוחק ושמו פולינה.

פולינה

ובכפר ישנו בית אפור עם חלונות כחולים עטורים משקופי לבנים אדומות, תריסים כחולים וצמחים מטפסים. למרגלות הבית ישנה גינה רחבת ידיים מלאה כל טוב בה מגדלים וונסון ולור, דודי ודודתי האהובים, שלל ירקות, פירות ועשבי תבלין.

הבית

בכניסה לגינה שלל חסות ופירותפטל וקסיס ותותים קטנטנים של יער ובקדמת הבית ישנם הצמחים לתה ודשא רחב עליו מתקינים את הסעודות.

ירקות

ישנם גם כרשה, ואפילו סוגים שונים של עגבניות וקישואים, שעועית ירוקה ושעועית צהובה ובקצה הגינה ישנה רחבה קטנה עליה גדלים תפוחי אדמה קטנטנים בצילו של עץ תפוחים ירוקים. לצידם איזור שלם המוקדש לגידול צמחי תבלין: טימין ודפנה ובזיליקום וטרגון ועוד ועוד.

לור

ימי הקיץ כאן ארוכים, השמש זורחת בשש בבוקר ושוקעת בעשר בלילה ושעות היום הארוכות והקיציות עוברות בעצלתיים, אין לוח זמנים כאן אבל יש סדרים אחרים שברורים היטב לדרים בבית ולאורחים הבאים והולכים, והראשוןלא ממהרים גם אם מאחריםיש פה עניין לאורחת מהעיר להתרגל לעצלתיים האלו. מסתבר כי יש בהם גם לא מעט שעמום שמלווה במנה הגונה של עונג. לפתע הלחץ כבר לא חלק משום סיפור וכל העניין הוא להרפות לתוך הזרועות הרחבות של הלא כלום (ספויילר: אחרי שישה ימים מתוך אחד עשרה מתוכננים התחרפתנתי והתחפפתי לברצלונה).

אוטוצרפתי

החוק השני הוא שהארוחות הארוכות הן מרכז הפעילות היומית והרבה מהתוכן של היום סובב סביבן, כולם עוזרים להתקין אותן, כל אחד לפי יכולתו, זה קוטף וזו רוחצת, זה חותך והיא מקלפת, אלו עורכים ואלו מפנים והכל, לאט לאט.

סלסלוש

לארוחת בוקר, מגישים כאן לחם מחמצת לבן צלוי במצנם, חמאה נהדרת ושלל ריבות מעשה ידיה של דודתי לורלור היא מומחית לריבות והיא מכינה את כולן ממה שגדל בגינתה, אלו הן הריבות הטובות ביותר שטעמתי בחיי ואני זוכרת מילדות איך היא עומלת עליהן מעל סירי ענק, בוחשת בכף עץ ונותנת לבני דודיםות ולי ללקק את הכף. היום יש כבר דור חדש שהצטרף לליקוקים ויש בזה נחמה לראות שליקוק הכף ממשיך והמזווה מתוחזק תמיד במלאי מכובד של צנצנות מלאות כל טוב. תמיד כשמישהו מגיע לבקר בפולינה הוא חוזר עם צנצנת ריבה וזו נאכלת ברחבי העולם על ידי בני המשפחה וחבריהם ביראת קודש

פטל

ארוחות הצהריים והערב משתנות מיום ליום, תלוי מה בשל לו בגינה, מה הבאנו מהשוק בעיירה הסמוכה, או מה נשאר מארוחת הערב שיכול להפוך למשהו חדש בארוחת הצהריים. כאן נכנסים שני חוקים נוספים: אוכלים אך ורק את מה שגדל בעונה ולא זורקים לפח שום דבר הראוי למאכל. עקרונות נהדרים שהשפיעו רבות על התפיסה הקולינרית שלי ועל היצירתיות והאהבה שפיתחתי בכל מה שקשור בשאריות.

שוק1

שוק2

בתפריט יש כמה מנות קבועות ואהובות: הרטטוי הוא מנת הדגל של הבית, מנה אופיינית מאוד לאיזור הזה של צרפת. הוא מותקן במשפחתי ברשלנות רבה, חותכים הכל בגסות וזורקים לסיר ומבשלים ארוכות על אש קטנה. לאחרונה דודי הביא מדרום אמריקה ברבקיו מחימר והוא צולה בו בשרים נהדרים. יש גם את פאי הרוקפור המופלא של דודתי, והפעם הצטרפה לה עוגת השוקופטל. 

ברבקיו

כל ארוחה, ללא יוצא מן הכלל נפתחת ב-apéro- משקה אלכוהולי פותח תיאבון יחד עם איזה נשנוש קטן, המנה העיקרית מוגשת עם סלט חסה גדול, ומסתיימת במגש גבינות עם השלל הרב של חבל הטארןיש את גבינת העיזים של סילבי ואת גבינות הכבשים של פולינה ויש את גבינות הביו מהשוק בכפר הסמוך, שהאהובה עליי היא גבינה קשה מחלב פרה שמכינה אישה אחת שפרשה מחיי העיר לטובת הכנת לחם וגבינה ואולי בעיקר למען הפשטות והרומנטיקה. 

שוק3

בתוך כל העונג הזה מצאתי את עצמי בתחושת התמודדות עם הריחוק מהקצב והריגוש העירוני, וניסיתי, בחיי שניסיתי, להתמסר לעונג שאפשר להפיק מאכילה של אפרסק רך ונהדר, מזן חדש של עגבניה. כשהתבוננתי במראה ששיקפה לי כמה הרחקנו לכת וכמה הדרך חזרה נראית כבר ארוכה מידי הבנתי שרוח המסע קוראת לי להמשיך. היה בי רצון אמיתי להתמסר לטבע הכפרי היפהפה הזה, להרפות לתוך היבול, להתמלא מהפשטות הטעימה הזו, אבל משהו חסר לי שם.

לאן

משלא הבנתי מה חסר ופקעה סבלנותי מהימים הארוכים והטעימים הללו מצאתי כי ברצלונה מצויה מרחק חמש שעות נסיעה בלבד ויצאתי לדרכי מצויידת במחשבות ומתכונים חדשים ונהדרים והנה זה של עוגת השוקופטל שנאפתה ליומולדתה של בת דודתי היקרה והאהובה אלאונור (לחיצה על שמה ועולם חדש ומופלא של המוסיקה היפהפיה שלה יתגלה בפניכם).

מתכון

שוקופטל

עוגת שוקופטל

מצרכים:

  • 200 גרם שוקולד מריר (לפחות 60% מוצקי קקאו)
  • 150 גרם חמאה
  • 4 ביצים+ 100 גרם סוכר
  • 100 גרם קמח+ 1/2 שקית אבקת אפיה+ קורט מלח
  • 200 גרם קרם פרש
  • 150 גרם פטל
  • עלי נענע

אופן הכנה:

  1. מחממים תנור ל-180 מעלות
  2. ממיסים בקערה את השוקולד עם החמאה
  3. בקערה אחרת טורפים את הביצים עם הסוכר עד שאלו מתאחדים לקרם אחיד והסוכר נמס לחלוטין
  4. בקערה שלישית מערבבים את הקמח עם אבקת האפייה וקורט המלח
  5. מערבבים היטב את שלושת התערובות עד שכולן מתאחדות
  6. מוזגים מחצית מכמות הבלילה לתבנית אפייה ומסדרים מעליה 2/3 מכמות הפטל (את היתר משאירים לקישוט) ומעל הפטל מוזגים את המחצים השניה של הבלילה
  7. אופים את העוגה כ-30 דקות או עד שפני העוגה יבשות ויציבות ובנעיצת קיסם הוא יוצא לח עם פרורים
  8. מקררים את העוגה ולאחר מכן מקשטים בקרם פרש, פטל, ועלי נענע

מסע