עשרים וארבע שעות ראשונות בברלין, התחנה הראשונה שלי במסע אירופאי ספונטני לחלוטין, הותירו אותי עם מסקנה אחת: No plan is the best plan.

ברלין 1

נסעתי לכאן לגמרי במקרה, ומי שקרא את קנלוני מנגולד עם רוטב רוזה רזה יודע שאני חובבת מקריות. מאוכל ועד פילוסופית חיים ואם זה פוגש את הפנטזיות הפרועות של ביקור ראשון בעיר זרה הנה מה טוב ומה נעים.

ברלין 2

החלטתי לצאת למסע לכבוד היומולדת של בולו, שחוגג לו שנה באוויר האינטרנטי (קיליליליליייי), ולכבוד הקיץ שהגיע ולכבוד הבטן שהייתה רעבה לקצת השראה וטעמים חדשים.

ברלין 3

נחתתי לעת ערב בתחנה הראשונה שלי בברלין והתחלתי את הביקור בחיפוש אחר מזון, איך לא, הרי אני חיה מארוחה לארוחה.

ברלין 4

עם שתי שותפות מופלאות למסע שהן חברות מדהימות וגם נשים מוכשרות ויוצרות אדירות: ברית יעקבי AKA חלל פנוי ונעה מרגלית מפיקת העל והמוסיקאית המופלאה, ווואטסאפ מלא טיפים הגרלנו את מסעדת הפועלים הויאטנמית: Hamy Cafe לארוחת לילה.

יפות שלי

הגענו ממש בתום הסגירה, אך המלצר לא נתן לנו ללכת לישון רעבות וארז לנו בקופסת טייק אווי עם צ׳יקן קארי מופלא וסטיקי רייס, המנה כוסתה בסלט, שבבי שומן מטוגנים וחומץ מתובל. וואו! תודה לך ברלין, תודה ויאטנם, תודה להגירה. זה היה כל כך מנחם ומחבק לאכול את האורז הדביק חמוץ חריף מתוק מלא טעם וחם חם חם. קיררנו את החורפיות המכרבלת הזאת בבירה נהדרת שלוותה בבבריזת קיץ לילית והתחלנו להרגיש בבית. 

(תמונה לא מחמיאה לאחת המנות הנהדרות שאכלתי בעוד 3… 2… 1…)

ברלין 4 (1)

בבוקר, התעוררנו עם חשק עז לקפה, כמה מפתיע והיפסטרי מצידנו. יצאנו כשאנחנו מתכווננות ל- Bonanza שעוד רבות יסופר עליו בהמשך, אבל לא החזקנו מעמד ולפני שסיימנו את הצעידה במורד הרחוב עצרנו ב- Dots, קפה שכונתי איכותי וחמוד שהבריסטה שלו, איך לא, ישראלי חייכן. פתחנו את הבוקר עם Flat White, פסגת הכנת הקפה לטעמי, ועוגת לימון ופרג. שניהם היו נהדרים- הקפה חמצמץ, חזק, עמוק ומאוזן והעוגה כבדה בבחישותה עם קליפה וקריספית, וקלילה בחמיצותה הלימונית, מאוזנת במתיקות הפרג. איזה פתיחה שמשית ונהדרת ליום החופש הראשון.

ברלין 6

המשכנו ברגל, מזגזגות מצד אחד של הכביש לשני, סקרניות לבחון כל חנות קטנה, מתמלאות השראה מכל ציור רחוב, אופניים מדליקות, כרזה, מכוניות שלא מהעולם הזה ובעיקר מהאנשים מלאי הסטייל- כל אחד פרח מיוחד שמבטא עצמו היטב היטב. מוזר מוזר. בחיי שאם הייתי קצת פחות ביישנית בלכוון עדשות ישר לפנים, הפוסט כולו היה עוסק באנשים שהיו ליצירות ההזויות שלעיר היה להציע.

ברלין 7

כשהרעב הפציע מצאנו את עצמנו ניצבות מתחת לגשר הרכבת בתור המשתרך למה שיהיה אחד ההמבורגרים הפשוטים והטובים שאכלתי בחיי, גבירותיי ורבותיי: Burgermeister

ברלין 8רק מלהגיד את זה אני מריירת. הגרמנים יודעים המון על המבורגרים ובירות ואין כמוהם לשעת צהריים שמשית של יום חופש ראשון אחרי חודשים ארוכים של עבודה קשה. חיכינו בתור בסבלנות והתרשמנו מהיעילות המופתית והסדר שבו הוא מתנהל. הו גרמניה.. הזמנתי את המבורגר הדגל, הלא הוא המייסטרבורגר של הבורגרמייסטר, שכלל פטרייה מטוגנת, גבינה ובייקון. השירות היה מכפיר, יחס היפסטרי טיפוסי ומזלזל. ניחה. ליד ההמבורגר זללנו צ׳יפס נהדר שכוסה בצ׳דר שנמס לכל עבר, הצטיידנו בבירה וברחנו מהקופאית המפחידה לפארק הצמוד בו סעדנו על הדשא תחת השמש שחייכה אלינו בלי לעשות חשבון. ההמבורגר היה כל כך עסיסי טיפה עשוי מידי (לא שואלים שם מה מידת העשייה וכאמור פחדנו לבקש), הלחמניה רכה ומתוקה, כמעט בריוש, הירקות טריים, החמוצים הללייי, הרוטב לא משתלט אבל מרטיב ועוטף והבייקון העצים בטעמו המעושן, הגבינה העשירה בשמנוניותה והפטרייה נתנה לכל העסק הזה עסיסיות מופלאה. אפשר למות בשקט.

IMG_0771

שבעות ושמחות המשכנו להתהלך לאורך החומה העוצמתית, מלאה באומנות משני העשורים האחרונים, נפלאה, מרתקת ומאוד מאוד מתויירת. התעייפנו והיינו מוכנות לעוד בירה ולקצת מנוחה והופס מצאנו את עצמנו בפתחו של הים. כן כן, לאורך הגדה ישנו מקום מפוקפק וסטלני למדי שנקרא Yaam, המוסיקה: רגיי, האנשים: אפריקה, הרצפה: חול, הריהוט: ערסלים והאווירה: עצלתיים.

ברלין 10

לקחנו לנו שליש והתנדנדו לנו לשנ״צ מבושם. Don't worry about a thing, cause every little thing is gonna be all right. החופשה מתחילה לחלחל..

ברלין 11

בצעידה הביתה ראינו גלידריה שלא נראתה מפתה במיוחד, חשוכה וריקה Manufaktur נכנסנו לבדוק והו הא איזה טוויסט בעלילה, בלי שום עיצוב, מיתוג או פאסון מצאנו את עצמנו ניצבות מול טעמים ייחודיים בביצוע מהולל: זית, סלק ופרג, חלב ודבש, מנגו הודי ועוד ועוד. היה כל כך מרענן להתרענן בגלידה שהטעמים שלה כה חדשניים וכה טעימים, היא לא מתוקה מידי, שזו אמנות, והיא מפתיעה מאוד בכל לק. דמיינו לכם ללקק סלק ופרג, זה לא נשמע כמו טעם לגלידה ואולי זה גם לא נשמע מפתה במיוחד אבל בחיי שזה פשוט גאוני ובעיקר טעים באמת ולא מרגיש כמו איזה עניין טרנדי.

ברלין 12

השמש שקעה והרגשנו שהרגליים מראות אותותיהן. היינו מלאות ודי לנו. אספנו בסופר מצרכים וסגרנו את היום בדירה המתוקה שלנו ב-Neukölln עם סלט ונטפליקס. שיחררנו את ה- Fomo. יש לנו עוד שישה ימים ואנחנו ממש לא ממהרות.

ברלין 13